חיבורי websocket ב-Laravel בלי להריץ שרת websocket

ב-Laravel, עדכונים חיים נראים פשוטים. ה-event מממש את ShouldBroadcast, הקובץ routes/channels.php קובע מי רשאי להאזין, ו-Laravel Echo בדפדפן קולט אותו. הזמנה עוברת לסטטוס "נשלחה", והלקוח רואה את זה בלי לרענן את הדף.
מה שהתיעוד מזכיר רק בדרך אגב הוא שמשהו צריך להחזיק את החיבור לכל דפדפן פתוח. Laravel עצמו עונה לבקשות ומסיים, ולכן broadcasting תמיד צריך שרת websocket לצד האפליקציה שלכם. הפוסט הזה מסביר למה, מה נדרש כדי להריץ שרת כזה ב-production, ואיך לשמור על ה-events וה-Echo שלכם בדיוק כמו שהם, כשענן לזמן אמת מחזיק את החיבורים בשבילכם.
למה Laravel צריך שרת websocket
בקשה ב-Laravel היא קצרה. PHP מקבל את הבקשה, Laravel עולה, ה-controller שלכם עונה, והתהליך פנוי לבקשה הבאה. זה מה שהופך את Laravel למהיר ולקל לאירוח, וזו גם הסיבה שבקשה לא יכולה להישאר פתוחה שעות כדי לדחוף עדכונים לדפדפן אחד. Django ו-Flask נתקלים באותה מגבלה על WSGI, כמו שמראה הפוסט שלנו על חיבורי websocket ב-Python.
לכן ל-broadcasting יש שני חלקים:
- האפליקציה שלכם שולחת. כשאתם קוראים ל-
broadcast( new OrderUpdated( $order ) ), Laravel מעביר את ה-event ל-broadcaster, שמעביר אותו הלאה בבקשה קצרה. עםShouldBroadcastזה קורה ב-job שנכנס לתור, ולכן queue worker הוא שמריץ אותו. - משהו אחר מוסר אותו. שרת websocket מחזיק חיבור פתוח לכל דפדפן, בודק מול האפליקציה שלכם מי רשאי להצטרף לכל private channel, ומעביר כל event לדפדפנים שמאזינים.
החלק הראשון הוא Laravel רגיל. החלק השני הוא שירות נפרד שרץ ברציפות, ושם נמצא עיקר העבודה.
להריץ שרת websocket משלכם
ל-Laravel יש שרת websocket שאפשר להריץ בעצמכם, ויש כאלה גם בפרויקטים אחרים. הפעלה של שרת כזה על המחשב הנייד שלכם לוקחת דקה. הרצה שלו למשתמשים אמיתיים דורשת יותר:
- תהליך שרץ ברציפות, שמנהל תהליכים שומר בחיים ומפעיל מחדש כשהוא קורס, עם לוגים וניטור משלו. אחסון משותף ופלטפורמות serverless לא יכולים להריץ תהליך כזה בכלל.
- פורט, תעודה ו-proxy, כדי שדפדפנים יוכלו להתחבר ב-
wss://בדומיין שלכם, כשה-proxy מוגדר להעביר websocket ולא לנתק חיבורים ארוכים. בדיקת WebSocket שלנו מראה אם התוצאה עוברת. - מקום להרבה חיבורים. כל דפדפן פתוח הוא חיבור פתוח, וצריך לכוון את המגבלות של השרת ושל מערכת ההפעלה לאלפים כאלה בבת אחת.
- יותר משרת אחד, ככל שאתם גדלים. שרת אחד הוא נקודה אחת שבה כל החיבורים יכולים ליפול. שניים או יותר צריכים ערוץ משותף, בדרך כלל Redis, כדי ש-event שנשלח לאחד מהם יגיע לדפדפנים שמחוברים לאחרים.
- פריסות בלי סערה. הפעלה מחדש של שרת ה-websocket מנתקת כל חיבור, וכל הדפדפנים מתחברים מחדש בבת אחת. דפים שלא היו מחוברים גם מפספסים את מה שנשלח בינתיים, אלא אם משהו שומר את זה בשבילם.
שום דבר מזה אינו אקזוטי, והרבה צוותים עושים את זה היטב. אבל זו מערכת שנייה שצריך להפעיל לצד האפליקציה שלכם, כל עוד יש בה תכונות חיות.
או לתת לענן לזמן אמת להחזיק את החיבורים
הדרך האחרת היא שירות מנוהל בתפקיד ה-broadcaster שלכם. האפליקציה שלכם שולחת כל event בבקשת HTTP קצרה אחת, כמו שהיא כבר עושה עם broadcaster, והשירות מחזיק את החיבורים, בודק את כללי ה-channels שלכם דרך האפליקציה ומוסר את ה-events ליעדם. אפליקציית ה-Laravel שלכם נשארת אפליקציית Laravel רגילה, על כל אחסון, כולל serverless.
מה שחשוב הוא שהמעבר נשאר בתוך ה-broadcasting של Laravel עצמו, כך שה-events, ה-channels וקוד ה-Echo שלכם לא משתנים.
ה-broadcasting של Laravel על WordPlus Cloud
עם WordPlus Cloud, השינוי הוא broadcasting connection אחד, שמוגדר ב-.env שלכם:
BROADCAST_CONNECTION=wordplus
WORDPLUS_SITE=s1500000007
WORDPLUS_SECRET=…
WORDPLUS_LOCAL_KEY=…ה-channels שלכם נשארים ב-routes/channels.php, עם ארגומנט אופציונלי אחד שקובע מה כל חדר שומר:
// The room of an order, orders.1042, for its customer, the last 20 updates kept.
Broadcast::channel( 'orders.{order}', fn ( User $user, Order $order ) => $user->id === $order->customer_id, [ 'history' => 20 ] );ה-events שלכם נשארים כמו שהם, ו-broadcast( new OrderUpdated( $order ) ) שולח אותם. בדפדפן, Echo מקבל את ה-connector שלנו במקום הרגיל שלו:
import Echo from 'laravel-echo';
import { WordplusConnector } from '@wordplus/realtime/echo';
window.Echo = new Echo( { broadcaster: WordplusConnector, ...window.wordplusRealtimeConfig } );
window.Echo.private( 'orders.1042' ).listen( '.updated', ( data ) => showStatus( data.status ) );ה-directive @wordplusRealtime ב-layout שלכם כותב את ה-config הזה, יחד עם המשתמש המחובר, כך שהדף מתחבר בלי בקשה מקדימה. ומשם, כל מה שאתם מכירים מ-Echo עובד:
- private channels ו-presence channels, עם
here(),joining()ו-leaving()כדי לדעת מי נמצא בחדר,whisper()לחיווי הקלדה, ו-notification()ל-notifications של Laravel. - Livewire קולט events באותה דרך, עם
#[On( 'echo-private:orders.{order.id},.updated' )]. - React ו-Vue משתמשים ב-
useEcho()מחבילות ה-Echo של Laravel עצמו, כמו שה-starter kits עושים. toOthers()מדלג על הלשונית ששלחה את הבקשה.
ומה ששרת websocket לבדו לא נותן לכם:
- אין שרת websocket להריץ. השרתים שלנו מחזיקים את החיבורים, שרתים נוספים עולים ככל שהאפליקציה שלכם גדלה, ודף עובר משרת אחד לאחר בלי ניתוק כששרת מופעל מחדש.
- שום דבר לא הולך לאיבוד בהתחברות מחדש. חדר שומר את ה-events האחרונים שלו, כך שדף שחוזר מקבל את מה שפספס, לפי הסדר.
- סגור לאורך הדרך. מה שהאפליקציה שלכם שולחת עובר מוצפן, במפתחות שרק האפליקציה שלכם והמשתמשים שלכם מחזיקים.
- שיחות ושידורים חיים על אותו חיבור. שיחות בין שני אנשים, שיחות קבוצתיות ושידורים חיים, עם מסך שיחה ונגן מוכנים, או משלכם.
המדריך ל-Laravel כולל את כל ההגדרה, ו-ההדגמה החיה היא חנות קטנה שבנויה עליו, שבה הזמנה עוברת ל"נשלחה" בחלון אחר ברגע שאתם לוחצים.
WordPlus Cloud for Apps מתומחר לפי חיבורים בו-זמניים, החל מ-1,000, בחיוב חודשי או שנתי. ראו מה הוא עושה לאפליקציות, או את המחירים לאפליקציות. העמוד שלנו על ה-API של WebSocket מציג חדרים, נוכחות ואירועים בכל סטאק. שאלות על האינטגרציה שלכם? כתבו לנו.